Discovered Materials גייסה 9 מיליון דולר כדי למצוא חומרים קרירים יותר לשבבי AI

Discovered Materials יצאה ב-10 באוגוסט מפעילות שקטה עם סבב סיד של 9 מיליון דולר. Lightspeed הובילה את הסבב, והשתתפו בו Y Combinator, Peak XV ומשקיעים פרטיים. הסטארטאפ מסן פרנסיסקו מנסה לקצר את הדרך בין רעיון לחומר חדש לבין בדיקה פיזית שלו עבור שבבים ומרכזי נתונים.

מה החברה בונה

המערכת של Discovered Materials מתחילה בסוכני AI שמציעים כיווני מחקר וחומרים מועמדים. לפי TechCrunch, החברה משתמשת במודלים של Anthropic בתוך מעטפת שפיתחה, ואז מעבירה את ההצעות למודלים פיזיקליים שמריצים סימולציות. מועמד שעובר את הסינון מגיע לשלב של סינתזה ובדיקה במעבדה. החיבור למעבדה חשוב מפני שחומר שנראה טוב בחישוב עלול להיות קשה לייצור, לא יציב או בעל תכונות חשמליות לא מתאימות.

היעד הראשון הוא חומרים שיכולים לעזור בפיזור חום בשבבים, ובפרט חומרי ממשק תרמי שנמצאים בין רכיב חם לבין גוף הקירור שלו. החברה טוענת שבמהלך שלושת חודשי המחזור שלה ב-Y Combinator היא סימלה, יצרה ובדקה חומרים שהגיעו לביצועים דומים למוצרים קיימים. היא לא פרסמה את זהות החומרים, את נתוני המעבדה המלאים או אימות חיצוני לתוצאה.

בנצ'מרק לחיפוש חומרים

יחד עם ההשקה פרסמה החברה את Material Discovery Bench בקוד פתוח. הבנצ'מרק נועד לבדוק איך מודלים מתמודדים עם בעיית חומרים שימושית, ולא רק עם שאלות ידע כלליות. Discovered Materials אומרת שהוא נבנה בשיתוף מומחים מ-IBM, imec, Stanford ו-Cambridge, וכולל כמה מנגנוני בדיקה לדירוג התשובות של המודלים.

הבנצ'מרק נותן לחוקרים ולחברות דרך להשוות מודלים על שלב החיפוש, אבל הוא לא מחליף ייצור ובדיקות אמינות. אפילו מועמד שעובר סימולציה צריך לעמוד בדרישות של תהליך הייצור, עלות, זמינות חומרי גלם, עמידות לאורך זמן והתאמה למארזים קיימים. מייסדי החברה מודים שהעבודה הפיזית במעבדה אינה נעלמת גם כשמספר ההצעות שמגיע מהמודלים גדל.

המשמעות לתעשיית השבבים

יצרניות שבבים, ספקיות חומרי אריזה ומפעילי מרכזי נתונים מחפשים דרך להוציא יותר ביצועים מאותה מעטפת חשמל וקירור. כלי שמסנן אלפי מועמדים לפני ניסוי יכול לחסוך זמן יקר לצוותי חומרים. המודל העסקי המתוכנן הוא לרשום פטנטים על שימוש בחומרים או על תהליכי הייצור שלהם, ואז להעניק רישיונות ליצרניות.

בשלב הנוכחי זו השקעה בתהליך מחקר, לא הכרזה על חומר שמוכן למפעל. לא ידוע אילו מועמדים עברו בדיקה, אם צד שלישי הצליח לשחזר את התוצאות, וכמה זמן יידרש להגיע לניסוי אצל יצרנית שבבים. השאלה החשובה תהיה אם המערכת מצליחה לצמצם את מספר הניסויים היקרים בלי לפספס מגבלות שמתגלות רק בייצור בקנה מידה גדול.