נשיאת ה־ECB אומרת שחברות בגוש האירו מתכננות להפנות כ־9% מהשקעותיהן ל־AI השנה. הבעיה, לדבריה, היא שוק מפוצל ומחסור בהון לצמיחה.
כריסטין לגארד הציבה את הבינה המלאכותית במרכז הדיון על מודל הצמיחה האירופי. בנאום שנשאה ב־19 באוגוסט בפני המועצה העסקית הבינלאומית של הפורום הכלכלי העולמי בז׳נבה, נשיאת הבנק המרכזי האירופי טענה שהיבשת כבר החמיצה חלק גדול מהגל הדיגיטלי הראשון. כעת היא רואה סכנה דומה ב־AI, אף שחברות בגוש האירו כבר מתכננות להפנות לטכנולוגיה נתח משמעותי מתקציבי ההשקעה שלהן.
המספר שמושך תשומת לב
לפי נתוני סקר שהציג ה־ECB, חברות בגוש האירו צפו להקצות בממוצע כ־9% מכלל השקעותיהן ל־AI במהלך 12 החודשים שלאחר דצמבר 2025. זהו נתון על כוונות, ולא דיווח על כסף שכבר הוצא. הוא גם אינו אומר אם התקציב מיועד למודלים, לענן, לשבבים, להכשרת עובדים או לשינוי תהליכים. למרות המגבלות האלה, הוא מראה שהנושא עבר מתקציבי ניסוי קטנים לתכנון ההשקעות הרגיל של חברות.
לגארד חיברה את הנתון הזה לבעיה מבנית. מחקר שעליו הסתמכה מצא כי עלייה של נקודת אחוז בשיעור המתחרים המקומיים שנתפסים כמשקיעים ב־AI מעלה בכ־0.6 נקודת אחוז את שיעור ההשקעה הצפוי של חברה עצמה. אלא שההשפעה התחרותית נעצרת ברובה בגבולות הלאומיים. חברה צרפתית, גרמנית או איטלקית עדיין פועלת בתוך שווקים, כללים ומקורות מימון שאינם מחוברים מספיק כדי לייצר לחץ אירופי אחיד.
ידע יש, קנה מידה פחות
הנאום לא תיאר את אירופה כיבשת בלי בסיס מחקרי. האיחוד מחזיק בכ־6% מאוכלוסיית העולם, אך בכ־15% מהחוקרים ומפיק כמעט חמישית מהפרסומים המדעיים המצוטטים ביותר. הפער מופיע בשלב המסחור והצמיחה. לפי נתוני בנק ההשקעות האירופי שהוצגו בנאום, חברות צמיחה באיחוד ובסן פרנסיסקו מגייסות סכומים דומים בחמש השנים הראשונות. עד השנה העשירית, החברות האירופיות גייסו בממוצע כ־50% פחות. כ־12% מחברות הצמיחה באיחוד עברו מחוץ לו.
שתי התופעות קשורות ישירות לשוק ה־AI. אימון מודלים, רכישת תשתית מחשוב והפצה של מוצר בין מדינות דורשים הון ויכולת לפעול בשוק גדול. פיצול משפטי ומימוני מייקר כל הרחבה, במיוחד לחברה צעירה שצריכה להעסיק, למכור ולשמור נתונים בכמה מדינות במקביל.
מה ה־ECB מציע לשנות
לגארד הצביעה על EU Inc., הצעה למסלול התאגדות אירופי אחיד ואופציונלי, כאחד הכלים לצמצום החיכוך. הרעיון הוא שחברה תתאגד פעם אחת ותפעל לפי מערכת כללים אחת ברחבי האיחוד. במקביל, מנהיגי האיחוד ביקשו לקדם עד סוף 2026 חבילת צעדים לאיחוד שוקי ההון. אלה צעדים פוליטיים שעדיין דורשים חקיקה והסכמה, והנאום לא הציג לוח זמנים ליישום מלא.
עבור ספקי AI, סטארטאפים ומשקיעים, המשמעות המעשית היא שהביקוש האירופי כבר קיים, אך הגישה אליו נשארת יקרה ומפוצלת. גם חברות ישראליות שמוכרות לארגונים באירופה עשויות לפגוש יותר תקציבי AI, לצד הבדלים בין מדינות ברכש, מימון וציות. מה שעדיין לא ידוע הוא כמה מתוכניות ההשקעה אכן יבוצעו, אילו תחומים יקבלו את הכסף, והאם הרפורמות יתקדמו מהר מספיק כדי להשפיע על המחזור הנוכחי של בניית מוצרים.
מקורות
VibeTech
כתב/ת טכנולוגיה ב-VibeTech



