הזמנות ספרים חריגות מעוררות חשד לאיסוף נתוני AI, בלי הוכחה

מוכרי ספרים יד שנייה בבריטניה ובאירלנד מדווחים על גל של הזמנות גדולות, יקרות ולא שגרתיות. במקום אוספים לפי מחבר או תחום, ההזמנות משלבות מהדורות, שפות ונושאים שאין ביניהם קשר ברור. חלקן מגיעות מקונים שונים אך נשלחות לאותן כתובות שילוח. החשד בקרב המוכרים הוא שהספרים נאספים לצורך בניית מאגרי אימון ל-AI, אבל אין כרגע ראיה שמזהה חברת AI כלשהי כקונה.

לפי The Guardian, חנות Barter Books בצפון אנגליה מכרה מאות ספרים לשלושה קונים בסכום כולל של כ-4,000 ליש״ט. BookLovers of Bath קיבלה הזמנות לכ-200 ספרים בין מאי ליולי. מוכר בריטי שביקש להישאר בעילום שם דיווח על כ-6,000 ספרים שנרכשו מאז ינואר, לעיתים דרך שמות שונים ובמחיר מלא, בלי ניסיון לקבל הנחת כמות. אחת מכתובות היעד שנבדקו הובילה לאזור מחסני שילוח ליד נמל התעופה הית'רו.

למה החשד פונה לתעשיית ה-AI

ספרים ישנים כוללים חומר שלא תמיד קיים באופן חוקי ונגיש ברשת. טקסטים שפורסמו לפני התפשטות כלים גנרטיביים גם מעניינים מפתחי מודלים משום שהסיכוי שנכתבו בעזרת AI נמוך יותר. בעבר כבר נחשף כי Anthropic רכשה ספרים פיזיים בהיקף גדול לצורך סריקה ואימון. התקדים הזה מסביר את החשד, אך הוא לא מחבר את החברה להזמנות הנוכחיות.

הדיווחים מצביעים גם על שוק מתווכים שקשה לעקוב אחריו. הזמנה יכולה לעבור דרך זירת מסחר, חברת מחזור, מחסן לוגיסטי וחברת נתונים לפני שהספר מגיע ליעדו. כתובת משלוח משותפת אינה מגלה מי שילם על הרכישה או מה ייעשה בעותק. עבור חנויות קטנות, התוצאה המיידית היא עומס תפעולי, ריקון מהיר של מלאי נקודתי ועליית מחירים אפשרית בכותרות שכבר קשה למצוא.

מה ידוע ומה עדיין חסר

הדיווחים מאשרים שיש הזמנות חריגות בהיקף גדול בכמה מדינות. הם אינם מוכיחים שהספרים נסרקים, מושמדים או מועברים לחברת מודלים. The Atlantic בדק את הטענות סביב ISBNdb ומצא שאין ראיה שמחברת את החברה לגל הרכישות. ISBNdb מסרה שהצעה קודמת לרכישת ספרים עבור מפתחי AI הייתה בדיקת שוק שלא הושקה. גם Zoom Books, חברה שהוזכרה בדיונים בין מוכרים, הכחישה בעבר מעורבות בסריקה או בהשמדה של ספרים לפי ידיעתה.

הפער הזה חשוב גם ליוצרים ולמו״לים. אם ספרים נרכשים כדי להפוך למאגר אימון מסחרי, יעלו שאלות על רישוי, זכויות ושקיפות שרשרת האספקה. אם מדובר בפעילות רגילה של סוחרי יד שנייה, ייחוס אוטומטי לתעשיית ה-AI עלול להטעות. כרגע אין שם מאומת של מזמין מרכזי, אין מסמכי התקשרות ואין עדות ישירה ליעד הסופי.

מה כדאי לבדוק בהמשך

הסימן הבא לא יגיע כנראה מתמונה של ארגזים, אלא ממסמכי משלוח, חשבוניות או הסכמי רכש שמזהים את הלקוח הסופי. עד שיופיעו, אפשר לקבוע שההזמנות אמיתיות וחריגות, ושחלק מהשוק חושד בשימוש לאימון AI. אי אפשר לקבוע מי עומד מאחוריהן או מה יקרה לספרים אחרי האיסוף.