Starcloud גייסה 250 מיליון דולר לבניית תשתית AI במסלול

חברת Starcloud הודיעה ב־21 באוגוסט על הרחבה של 250 מיליון דולר לסבב A, לפי שווי של 2.3 מיליארד דולר אחרי הכסף. Manhattan West הובילה את ההשקעה, ולסבב הצטרפו בין היתר NVIDIA ו־Cisco Investments לצד משקיעים קיימים. לפי הודעת החברה, מאז הקמתה ב־2024 היא גייסה בסך הכול 450 מיליון דולר. זהו סבב גדול לחברה צעירה שבונה חומרת מחשוב לוויינית, אך הוא עדיין מממן תוכנית הנדסית ולא שירות מסחרי מוכח.

לאן אמור להגיע הכסף

Starcloud מתכננת להרחיב את כושר הייצור במתקן חדש בשטח של כ־100 אלף רגל רבועה בוודינוויל, מדינת וושינגטון. חלק נוסף מהסכום מיועד לעבודת הנדסה עם NVIDIA ולרכישת מקומות בשיגורים עתידיים. שתי ההוצאות קשורות ישירות לצווארי הבקבוק של החברה: בניית חלליות גדולות עם מערכות קירור וחשמל מתאימות, והבטחת גישה לטילים שמסוגלים לשאת אותן למסלול.

החברות עובדות על NVIDIA Space-1 Vera Rubin Module, מערכת מחשוב שאמורה לעמוד בקרינה ובתנאים התרמיים של החלל. במקביל, Starcloud מקדמת את Starcloud-3, חללית גדולה יותר שהחברה מייעדת לשיגור על גבי Starship. לוח זמנים מחייב לשיגור כזה עדיין לא פורסם, והוא תלוי גם בזמינות ובבשלות של מערכת השיגור.

יש אב־טיפוס במסלול, אין עדיין מרכז נתונים

בנובמבר 2025 שיגרה החברה את Starcloud-1 עם מעבד NVIDIA H100. Starcloud מדווחת כי המערכת ביצעה במסלול הרצה, כוונון ואף אימון של מודל AI. הניסוי מספק הוכחה לכך שאפשר להפעיל GPU חזק בחלל, אך הוא שונה מאוד ממערך מסחרי רציף. נפח המחשוב, הקירור, ההגנה מקרינה והתחזוקה של לוויין יחיד אינם מייצגים מרכז נתונים בהספק של מגה־ואטים או גיגה־ואטים.

הטענה העסקית של Starcloud היא שמסלול מציע אנרגיה סולארית רציפה יותר וקירור באמצעות קרינה לחלל, בלי לחכות לחיבורי חשמל ולהיתרי בנייה על הקרקע. מנגד, כל קילוגרם חומרה עדיין צריך שיגור, ותקלות שקבלן מרכז נתונים רגיל מתקן בתוך שעות עלולות להפוך למשימה מורכבת או בלתי אפשרית במסלול. גם העברת מידע בין הקרקע ללוויין מוסיפה מגבלות של רוחב פס, השהיה ועלות.

מה המשמעות המעשית

בטווח הקרוב, הסבב נותן ל־Starcloud כסף לבנות קו ייצור, להזמין רכיבים ולשריין שיגורים. הוא גם מכניס את NVIDIA ו־Cisco לרשימת המשקיעים, חיבור שעשוי לסייע בתכנון מחשוב ורשתות. עבור מהנדסי חלל ותשתיות AI, זהו סימן לכך שמחשוב מסלולי מקבל תקציב ברמת תעשייה ולא רק מימון לניסוי קטן.

עדיין חסרים נתונים מרכזיים: עלות חישוב מלאה לעומת מרכז נתונים קרקעי, אורך החיים של החומרה, ביצועים תחת קרינה, יכולת תיקון, אישורי תדרים ומסלול, וסיכון של פסולת חלל. היעד שהחברה מציגה, 88 אלף לוויינים וכושר מחשוב כולל של 20 גיגה־ואט, הוא חזון ארוך טווח. הסבב הנוכחי אינו הוכחה שהמערך הזה אושר, מומן או ניתן להפעלה כלכלית.