NVIDIA וחברות וול סטריט יקימו פלטפורמות למימון תשתיות AI בהיקף של יותר מ־500 מיליארד דולר

NVIDIA הודיעה ב־10 באוגוסט כי חתמה על מזכרי הבנות עם Apollo, BlackRock, Blackstone, Brookfield, Goldman Sachs ו־KKR. המטרה היא להקים פלטפורמות מימון עצמאיות שיוכלו לגייס לאורך זמן יותר מ־500 מיליארד דולר מהון של צדדים שלישיים לטובת תשתיות מחשוב AI.

מה בדיוק הוכרז

ההודעה אינה מתארת קרן אחת שכבר מחזיקה בחצי טריליון דולר, וגם לא הכנסה עתידית שהובטחה ל־NVIDIA. מדובר ביעד מצרפי למסגרות מימון שהגופים השותפים אמורים להקים, כאשר כל פרויקט ייבחן בנפרד. לפי ההודעה הרשמית, נחתמו מזכרי הבנות בלבד והשותפויות עדיין כפופות להסכמים סופיים.

המסגרות מיועדות ללקוחות שרוצים להקים או לשכור תשתית המבוססת על מערכות NVIDIA, ובהם מעבדות מודלים, חברות ענן וארגונים גדולים. במקום לממן מראש רכישה של מערכות, קירור, תקשורת והקמת מרכז נתונים, גוף פיננסי יכול לספק את ההון ולהחזיר אותו מהכנסות שימוש או מתשלומים ארוכי טווח של הלקוח.

מחשוב AI כנכס פיננסי

המהלך נשען על הטענה שמערכות האצה יכולות להתנהג כמו נכס תשתית: הן מייצרות הכנסה, ניתנות להעברה בין מפעילים ומשרתות סוגים שונים של עומסי עבודה. NVIDIA מדגישה גם את שכבת CUDA, שמאפשרת לשפר ביצועים ותפוקה של חומרה שכבר הותקנה באמצעות תוכנה.

בפוסט נלווה הסביר מנכ״ל החברה ג׳נסן הואנג כי גופי המימון יבדקו עצמאית את הלקוח, הביקוש, שיעור הניצול, תזרים המזומנים והערך העתידי של הציוד. הוא הוסיף כי NVIDIA עשויה, במקרים מסוימים ולאחר בדיקה פרטנית, לספק מנגנון תמיכה בערך השיורי של עד 25% מהזדמנות מסוימת. זהו פרט חשוב: החברה אינה אמורה לממן את מלוא העסקאות, אך היא עשויה לשאת בחלק מהסיכון אם ערך הציוד ירד.

למי זה משנה

עבור חברות AI וספקיות ענן, גישה לאשראי ייעודי יכולה לקצר את הדרך מתוכנית לפריסת מחשוב בפועל. עבור NVIDIA, הרחבת המימון עשויה להגדיל את מספר הלקוחות שיכולים לרכוש את המערכות שלה ולחזק את התלות בתוכנה ובתקשורת של החברה. עבור קרנות אשראי, חברות ביטוח וגופי פנסיה, זו דרך חדשה לקבל חשיפה לביקוש למחשוב בלי להשקיע ישירות במעבדת מודלים.

הסיכון עובר בחלקו לשוק האשראי. אם לקוח יתקשה לשלם, או אם דגם חדש יוריד במהירות את מחיר הציוד הקיים, המלווים יצטרכו למצוא מפעיל חלופי או לספוג ירידת ערך. Axios ציינה גם את החשש ממימון מעגלי, שבו ספק שמרוויח ממכירת החומרה מסייע לממן את הלקוחות שקונים אותה.

מה עדיין לא ידוע

• מתי ייחתמו ההסכמים הסופיים וכמה הון יוקצה בשנה הראשונה.
• אילו לקוחות ופרויקטים יהיו זכאים למימון ובאילו ריביות ובטוחות.
• כיצד יוערך הערך העתידי של מעבדים ומערכות קירור בשוק שמשתנה במהירות.
• האם הביקוש לשימוש במערכות יישאר גבוה מספיק לאורך תקופת ההלוואות.

מנהלי תשתיות ורכש צריכים לכן להשוות בין מימון כזה לבין רכישה רגילה או שכירת ענן, ולבדוק את עלות ההון, התחייבות השימוש והאפשרות להעביר את הציוד. הכותרת הגדולה היא 500 מיליארד דולר; כרגע, הפרטים המחייבים עדיין נמצאים בשלב המשא ומתן.